המסע שלי לקונגו: חוויות חיים שמשנות עולמות

המסע שלי לקונגו: חוויות חיים שמשנות עולמות

איך הכל התחיל

המסע שלי לקונגו בשנת 1993, יצאתי להרפתקה במטרה להרחיב את אופקיי. החלום היה לחצות את יבשת אפריקה מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס האטלנטי בתוך שבעה חודשים בלבד. הצטיידתי בתרמיל קטן, בגדים מינימליים ותשוקה אדירה לחוות את העולם בצורה שונה ואמיתית.

במהלך המסע נדדתי בדרכים שונות – טרמפים, מיניבוסים (מוטאטו), סירות, הליכה רגלית ואפילו נסיעה על גבם של אופניים. המסלול עבר דרך קניה, אוגנדה, זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), הרפובליקה המרכז אפריקאית וקמרון. את חלק מהמסע עשיתי עם אשתי (אז עדיין סוזן ריצ'רדסון), במקומות פרועים במחוז קיוו שבמזרח קונגו.

חווינו אינספור הרפתקאות באזורים פראיים, כולל תקיעה בעיירה שבה נאמר לנו שהנסיעה הבאה תגיע רק בעוד שבוע! יצאנו מהמקום על ידי השכרת שני נהגים עם אופנועים שהובילו אותנו דרך כבישים מלאים בבורות ענקיים עד לגבול אוגנדה.

לאחר שהפרדתי מסוזן באופן זמני, יצאתי למסע חיי… לבד.

הרפתקה אישית במעמקי קונגו

במהלך 51 הימים שבהם חציתי את קונגו, לא פגשתי מטיילים מערביים או דוברי אנגלית. התמודדתי עם תנאים מאתגרים, כמו רחצה במקלחות דלי, נסיעה בקאנו דרך יער הגשם השני בגודלו בעולם – יער הגשם של אגן הקונגו, ולינה בכפרים מבודדים.

בקיסנגני רכשתי עלי דקל גדולים בהם ארזתי אורז ושעועית, וכן פחים של שמן דקל כתום ששימשו לבישול ולמסחר. לאורך הנהר, סחרתי במזון נוסף כמו דגים, קסאווה, בננות פלנטיין ומאכל מקומי בשם פופו, אך רוב הזמן אכלתי מעט מאוד.

בעת הגעתי לכפרים, הייתי נפגש עם ראש הכפר כדי לנהל משא ומתן על מקום לינה. לרוב, היה עליי להאכיל את ראש הכפר ומשפחתו בתמורה לשינה על מזרן פשוט. פעמים רבות חלקתי את המרחב עם חולדות שטיפסו על קורות הגג.

נהר הקונגו: קו החיים של אפריקה

עמוק בתוך קונגו, אין כבישים. נהר הקונגו, שאורכו כ-2,900 מיילים, מהווה עורק חיים מרכזי. זהו הנהר הגדול היחיד שחוצה את קו המשווה פעמיים.

נסעתי בקאנו שעשוי מעץ, אותו רכשתי ב-35 דולר. שכרתי שני נערים בגילאי 15 ו-16 שהכירו את הנהר היטב וידעו לנהל משא ומתן עם ראשי כפרים. הם לא דיברו אנגלית, ולכן נאלצתי לתקשר באמצעות שילוב של שפות כמו צרפתית, ספרדית וסוואהילית, ובעיקר באמצעות שפת גוף.

החוויה בנהר הייתה כמו חזרה לעידן פרהיסטורי. יער הגשם סביבי רחש חיים והיה מלא צלילים וריחות שלא ניתן לתאר. התחושה הייתה כמו ניתוק מוחלט מהציוויליזציה, אך גם חיבור עמוק אל הטבע והאנשים סביבי.

החוויות בקונגו שינו את חיי לנצח. המסע הזה לימד אותי על גבולות הסיבולת האנושית ועל כוחם של קשרים אנושיים פשוטים. זהו רק החלק הראשון של סיפור מסע שממשיך להדהד בי עד היום.

חיים בתוך יער הגשם

עם כל יום שחלף, הפכתי יותר ויותר מודע לעוצמתו של יער הגשם של אגן הקונגו. זהו היער השני בגודלו בעולם אחרי יער האמזונס, והוא מהווה בית למגוון ביולוגי שאין שני לו. בעומקו של היער, הטבע קובע את הקצב. בין העצים הגבוהים והצפופים, הציפורים שרות בקול, חרקים מזמזמים בקצב בלתי פוסק, והאוויר רווי בלחות ובריחות טבעיים חזקים.

הלילות היו מיוחדים במינן. כשהשמש שקעה, החשיכה עטפה את הכל, והיער הפך למעין יקום נפרד. רעשים של חיות לילה מילאו את האוויר, והתחושה הייתה כאילו אני בתוך עולם מקביל, מנותק מכל מה שאני מכיר.

למרות הפראות והקושי, היה ביער משהו מרגיע, כמו חיבוק של עולם עתיק ששרד את מבחן הזמן.

המפגשים עם האנשים המקומיים

אחת החוויות המיוחדות במסע שלי הייתה המפגש עם האנשים המקומיים. לכל כפר שהגעתי התקבלתי על ידי ראש הכפר, שתמיד הופיע עם חיוך גדול ועניין כן בסיפור שלי. אנשי הכפר היו מסבירי פנים, גם אם הייתי זר שהגיע מעולם אחר לחלוטין.

למדתי על אורח חייהם הפשוט אך המורכב. הדייג, עיבוד האדמה, וההתנהלות היומיומית בנהר הקונגו היו מרכז חייהם. הילדים שיחקו במשחקים פשוטים אך מלאי דמיון, והנשים בישלו מאכלים מקומיים כמו קסאווה, דגים ופופו, תוך שימוש במרכיבים שסיפקה להם הסביבה.

המפגש עם אנשים אלו גרם לי להעריך את הדברים הקטנים בחיים ולראות ביופיים של הדברים הפשוטים.

האתגרים שבדרך

עם כל היופי והחוויות המיוחדות, המסע לא היה חף מאתגרים. החום הכבד, הלחות הבלתי נסבלת, והמאבק המתמיד נגד חרקים לא נתנו לי מנוחה. מלריה הייתה אחד האתגרים הגדולים ביותר שהתמודדתי איתם. בשלב מסוים, כשהייתי חלש מאוד, התחלתי לחשוש לחיי.

למרבה המזל, המקומיים שהכרתי בדרך סייעו לי. בעזרת תרופות מסורתיות, מעט מנוחה ואכפתיות, הצלחתי להתאושש ולהמשיך במסע שלי.

נהר הקונגו: מקום של מסתורין

השיט בנהר היה כמו מסע לתוך עולם בלתי נודע. היו רגעים שבהם חשתי כמו מגלה ארצות בתקופה הפרהיסטורית. המים הרחבים, החופים המיוערים והחיים הבלתי פוסקים סביב הנהר היו שילוב של יופי פראי ואיום תמידי.

באחת הפעמים, כשהגענו לכפר קטן על שפת הנהר, שמתי לב שהאנשים חיים בקצב של הנהר – דייג בבוקר, סחר במזון ובחפצים בצהריים, וזמן משפחה בערב. זה היה תזכורת לחשיבות של חיבור לטבע, דבר שהרבה פעמים חסר לנו בעולם המערבי.

תחושת התחדשות

למרות הקשיים, המסע בקונגו מילא אותי באנרגיה חדשה. הרחתי, ראיתי והרגשתי דברים שמעולם לא חוויתי קודם לכן. התחברתי לטבע, לאנשים ולחיים עצמם בדרך שלא הכרתי.

זו הייתה תזכורת לעוצמה של הרגעים הפשוטים ולמשמעות של התנתקות מחיי היומיום כדי לגלות את עצמך מחדש.

לקראת מסע לקונגו או כל יעד אחר בעולם? חשוב להצטייד בביטוח נסיעות מקיף. לפרטים נוספים וייעוץ, התקשרו אלינו: 0779721180.